על מי מוטלת האחריות באירועים תחת כיפת השמים?

מצאתי לנכון לכתוב על נושא אקוטי, המשפיע באופן קריטי, הן על אנשים והן על הסביבה, ובעל פוטנציאל לסיכון גבוהה וזהו העינוג ציבורי או אירועים המוניים. אתאר בקצרה את ההיסטוריה, שראשיתה עוד בחוק רישוי עסקים ב1968 והמשכה עד עצם ימינו אנו.
עינוג ציבורי כפי שמופיע בצו רישוי עסקים בקבוצה 7 הוא לכאורה מטעה היות והשם מתלווה לקונוטציה של הנאה ושעשועים כגון: פסטיבל, לונה פארק, פארק מים, קרקס ועוד... אנו, לעומת זאת, דנים בנושא של הצלת חיים, ולצערנו אנו למודי ניסיון מאירועים שקופחו בהם חיי אדם כגון אסון ערד בשנת 1995, אסון גשר המכבייה בשנת 1997, אסון אולמי ורסאי בשנת 2001, אסון הר הרצל בשנת 2012 ואסון אולמי עדיה בשנת 2015 .
ממקרים אלו אנו למדים שאירועים במרחב הציבורי מהווים מקור סכנה היות והם מתקיימים במרחבים הומי אדם, במבנים זמניים, ובאתרים שנבנים לזמן קצר, באופן ארעי, ובתנאי שטח קשים. אלו מהווים פוטנציאל מקור לאסון.
נוכח האמור חזקה על מקבלי ההחלטות וקובעי המדיניות לקבוע רגולציה מתאימה שתתן מענה לכלל התרחישים הנובעים מצבר הסיכונים שפורטו לעיל.
אבל לא כך הדבר, נושא הטיפול בעינוג ציבורי/אירועים המוניים לא מוסדר בצורה המיטבית כמצופה מאירועים רגישים אלו, חסרה רגולציה מוסדרת בעניין, חסר משרד ממשלתי מוביל שייקח תחת חסותו את הנושא הרגיש הזה, וכפועל יוצא, אין מי שיכתוב חוקים ותקנות לתחום רגיש זה. כמו כן לא הושלם הפרק השלישי של התקינה בתחום האירועים ההמוניים (תקן 5688) שמכון התקנים התחיל בכתיבתו אבל לא סיים (לצערנו גם את חלק 1 ו 2 יש לרכוש בכסף), וכן לא נקבע כלל מהי ההגדרה של יועץ בטיחות ומי מוסמך לכך.
כתוצאה מהואקום שנוצר מהעדר גוף ממשלתי ארצי אחראי, בפועל, באירועים המוניים, מי שמתמודדים בשטח הם משטרת ישראל והרשות המקומית.
בעקבות אסון ערד הומלץ בזמנו כי משרד העבודה יהיה הגוף הרגולטורי הממשלתי שיתכלל את נושא הבטיחות בתחום העינוג הציבורי וזאת על פי מטרת חוק רישוי עסקים "הבטחת בטיחותם של הנמצאים במקום העסק או בסביבתו" המלצה זו אף נתמכה בעמדתו של המשנה ליועמ``ש לממשלה. משרד העבודה התנגד לפרשנות הזו והנושא הועבר להחלטת הממשלה.
בעקבות כתיבת המפרטים משטרת ישראל קיבלה החלטה אסטרטגית שהיא לא תטפל יותר בתחום הבטיחות בעינוג ציבורי ולכן המפרטים שלה לא יכללו את תחום הבטיחות, וזאת על פי הפרשנות שלהם על פי חוק רישוי עסקים "מניעת סכנות לשלום הציבור והבטחה מפני שוד והתפרצויות", עניינה של מטרה זו בעיקרה בתחום העבריינות ולא בתחום הבטיחות.
במסגרת תיקון 34 בחוק רישוי עסקים ב-2018 הממשלה החליטה שהמשטרה תטפל בנוסף לתחום העברייני והחבלני גם בתחום הבטיחות הנוגעת רק לאירועים המוניים מרובי קהל וזאת באמצעות מורשה בטיחות שאושר ע``י שר העבודה כתנאי למתן אישורה לאירועים מרובי קהל המתקיימים תחת כיפת השמיים או שלא במבנה של קבע. תיקון זה יכנס לתוקף בינואר 2022.
מכאן אני קורא למקבלי ההחלטות לפעול בהקדם להסדיר נושא חשוב בעל פוטנציאל נפיצות גבוהה אשר יש לו משמעויות רוחביות על כלל הבטיחות במדינת ישראל בעינוג הציבורי וזאת לבטיחותם והגנתם של כלל תושבי ישראל.